Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘פסטה’

4 בצלצליםשנת 2012 היתה טובה אלי.

אם שנת 2011 היתה בסימן התמחות-בחינות לשכה-"טיול שחרור", שנת 2012 כבר תפסה כיוון בוגר יותר. התחלתי לעבוד לראשונה בחיי בעבודה של גדולים, החלטתי שאני רוצה להתחתן ואז זה גם קרה, ואפילו הספקתי לדחוף פנימה ירח דבש מהמם בתאילנד.

שנת 2012 גם היתה לא רעה מבחינה קולינרית. חגגתי על הבר בארוחת יומולדת במזללה, קפצתי ללאנצ'ים מתוקתקים בדליקטסן, לא הבנתי על מה הבאזז בקיטשן מרקט בנמל, הזמנתי חברה שקפצה לביקור מחו"ל לעסקית בשולחן, הכנתי את קיבתי למזרח בלונג סנג, התבאסתי (ואז גם התנשאתי נורא) על אוכל בינוני-מינוס בתמחור מחוצף-פלוס באלומה במעלות-תרשיחא, התמוגגתי עם אמא מפפרדלה פונגי ברפובליקה דה רונימוטי, התענגתי על אוכל תאילנדי אמיתי ועוד ועוד.

אבל בבלוג – יוק. דממת אלחוט שרק צרצור ההארדיסק מפר אותה.

וזה לא שלא ניסיתי. הזמנתי לי ולחבריי (בשתלטנות אופיינית) מנות מעניינות שירכיבו תפריט מאוזן, צילמתי המון, טעמתי מהצלחות של כולם, ניתחתי כל ביס והבטחתי שהפעם, הנה הפעם, אני כותבת.

אז כמנהג הגויים ולכבוד השנה האזרחית החדשה הבאה עלינו לטובה, אני מבטיחה לעצמי ולרבבות מעריציי המאוכזבים שהשנה אשקיע בבלוג היקר שלי, מקור גאוותי המוצנעת. השנה אתעקש לתרגם את התחושות למילים, להתחבט בניסוחים, לכתוב, למחוק ולשכתב עד שתצא תחת ידי רשימה ראויה. והנה אני מתחילה.

סולה מגרה את החושים כבר בכניסה, בלב שוק הפשפשים ביפו. המסעדה שוכנת במבנה אבן עות'מני שמור היטב עם קשתות יפיפיות שנותנות את הטון לאווירה רומנטית משהו, ששמחנו לחלוק בשלישיה עם נעה. את האווירה.

הקשתות והאווירה

הקשתות והאווירה

לפתיחה הוגש ללא חיוב לחם וחמאה, פשוט, טעים ונעים. בשלב מסוים המרנו את החמאה בניגובים מרוטב החמאה ופרמזן של מנת הקאפאלטי (שרבות ידובר עליה בהמשך).

לחם וחמאה

לחם וחמאה. מה עוד צריך הבנאדם?

התלבטנו לגבי המנות הראשונות והחלטנו על תוכנית חלוקה: פולנטה ופטריות (38 ₪) – קוביות פולנטה מטוגנות עם שלל פטריות (לרבות פטריות מלך היער המוצלחות) ברוטב לימוני מעט, פטרוזיליה קצוצה והרבה שום ופרמז'ן. על אף שאנוכי מחסידי הפולנטה הרכה והממרחית, גם בתור חטיף נגיס, פריך מבחוץ ורך מבפנים, היא נהדרת. הפטריות והלימון נתנו קונטרה והמנה כולה היתה טובה מאוד.

פולנטה פונגי

פולנטה פונגי

הראשונה השניה שחלקנו האפילה על קודמתה: קאפאלאטי די פנוקיה (44 ₪) – כיסוני בצק ממולאים בקרם תירס ומסקרפונה. שיעור בתורת הכיסונים – הבצק דק ועדין, הפה מופתע מהמתיקות החלבית של המילוי הרענן והמקורי, רוטב חמאה ופרמזן עוטף את הכיסונים ברכות ומן העירית הקצוצה מבליח טעם עוקצני. שלמות צרופה.

קאפלאטי די פאנוקיה

קאפלאטי די פאנוקיה. לנשק לשף את הידיים.

שלב העיקריות הגענו עם ציפיות גבוהות. לזניה ווצ'יאנרה (68 ₪) – מנהג נלוז ומביך רכשתי לי, לקרוא ביקורת והמלצות לפני כל ביקור במסעדה, לעיין בקפידה ומראש בתפריט ולפנטז מה אני אזמין עוד בבית (או חמור מכך, במשרד. מתכון וודאי לצעידה בוטחת למטבח הקומתי אל עבר צנצנת הבייגלה). לפיכך, ועל סמך תחזיות מקדימות מבשרות טוב, נחתה על שולחננו צלחת מהבילה של לזניה זנב שור. המילוי בושל ארוכות והיה רך ומפורר כמעט, הרוטב היה נהדר. למרות שאני לא מסוגלת לשמוע את צמד המילים השחוק עד לזרא "אוכל מנחם", קשה לי שלא להגדיר אותה כך. מנה חורפית נהדרת.

לזניה זנב שור

לזניה זנב שור

פילה מוסר עם תרד וניוקי דלעת (82 ₪) – מנה מתפריט הספיישלים. נראה שאי אפשר להכתיר ארוחה בהצלחה עד שליאור לא מקבל את המנה הגרועה בשולחן. ואכן, לאור עושר המנות האחרות, נותרה מנת הדג די סתמית. הניוקי היה נחמד, והתרד היה לימוני וטעים, אבל מנת הדג לא היתה מעניינת או מיוחדת וגם לא טעימה באופן יוצא דופן

פילה מוסר

פילה מוסר, תרד וניוקי דלעת

טרייפל אנגלי (36 ₪) – על מנת להרשים את נעה התפנקנו בקינוח, ומתוך שתי האפשרויות היחידות בתפריט הוזמן הטרייפל – שכבות של עוגת ספוג, קצת פירות יער חבויים, מסקרפונה ותותים. נחמד ותו לא.טרייפל

בהמלצת המלצרית, ליווינו את הארוחה בבקבוק יין Dolcetto d'Alba אדום מאיזור פיימונטה באיטליה (160 ₪). היין הצפון-איטלקי החמיא למנות והיה בחירה מוצלחת.

לסיכום: האווירה מקסימה, האוכל מצוין ברובו ובתמחור הוגן. מדי פעם יש חוסר עקביות אבל החוויה הכוללת מוצלחת מאוד. 4 בצלצלים.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

4 בצלצליםרחוב אלנבי לוקה בפיצול אישיות מובנה. מחד, הרחוב מפויח ונראה כי אין קו אוטובוס תל אביבי שפוסח עליו, טיפוסים מפוקפקים, בחורות העוסקות במקצוע העתיק בעולם, דרי-רחוב ומועדוני חשפנות הפזורים בו הופכים אותו לסתם מגעיל ביום וסליזי על גבול המלחיץ בלילה. מאידך, הוא נמתח עד הים, חוצה את רוטשילד המטופח והבורגני, מנקז אליו את שינקין, נחלת בנימין ושוק הכרמל התוססים וכמעט כל בניין בו הוא יהלום אדריכלי בלתי מלוטש. גם רדיו רוסקו אימצה את הסגנון הדו-קוטבי. המעטפת החיצונית נראית כמו עוד בניין מט לנפול, עם שלט צבעוני קטן שמעיד על קיומה של הבטחה לבאים. כשעוברים את חדר המדרגות (מרצפות מצוירות – סימן ראשון לטובה) נכנסים למבואה פורחת ונעימה, ולמסעדת רדיו רוסקו.

 

 העסקית של רדיו רוסקו משתלמת למדי ומוגשת גם בימי שישי עד השעה 17:00. במחיר המנה העיקרית ניתן לקבל ראשונה ושתיה (ובתוספת 10 ₪ ניתן לשדרג לכוס יין הבית האיטלקי שהיה לא רע בכלל…). 

 

לחם הבית, רדיו רוסקו

סלסילת לחמים

 

סלט ירקות – מלפפון, עגבנייה, פלפלים, בצל סגול, בזיליקום, קרוטונים, גבינת פטה, ויניגרט בלסמי. מנה גדולה, סלט טרי וטעים עם המון מרכיבים.

סלט ירקות, רדיו רוסקו

סלט ירקות

קפרזה – What you see is what you get. פרוסות עגבניה, מוצרלה איכותית, בזיליקום מתובלים בשמן זית, מלח גס, ופלפל שחור. מנה קצת קטנה, בגדר טעימה, לעומת שאר הראשונות.

קפרזה, רדיו רוסקו

קפרזה

בנוסף נדגמו שני מרקים:

מרק מינסטרונה – קלאסיקה איטלקית כפרית עשויה היטב.

מינסטרונה, רדיו רוסקו

מרק מינסטרונה

מרק עדשים כתומות – עדשים, גזר ובצל עם כוסברה וחריפות מתונה, מנה מצוינת והחוליה החזקה של המנות הראשונות.

מרק עדשים, רדיו רוסקו

מרק עדשים

בגזרת העיקריות אכלנו:

פיצה ביאנקה עם מיקס פטריות, שמן טרטופו וגבינת פרובלונה (56 ₪) – כוכב הערב. כמו כל דבר בחיים, גם פיצה מורכבת משלושה מרכיבים – רוטב עגבניות מצוין, בצק (דק ופריך!) וגבינת מוצרלה איכותית. פיצה ביאנקה (פיצה "לבנה", ללא רוטב עגבניות) תמיד נחשדת מבחינתי כחילול השילוש הקדוש ואילו הפעם, לא זו בלבד שלא הורגש חסרונו אלא שאם היה שם רוטב הוא היה פוגם באיזון המוצלח של המנה. הפטריות וניחוח הטרטופו (מעין כמהין איטלקיות) שהגיע מהשמן היו נהדרים והבצק היה מושלם.

פיצה בינאנקה פטריות, רדיו רוסקו, שמן טרטופו

פיצה ביאנקה עם מיקס פטריות, שמן טרטופו וגבינת פרובלונה

פטוצ'יני בולונז – ראגו בקר, ירקות שורש ועגבניות (65 ₪) – מנה מצוינת, כמות משמחת של בשר שבושל ארוכות עם ירקות השורש עד שטעמם התמזג בתוכו. הפסטה היתה נהדרת גם היא ולדעתי המוצלחת מבין כל מנות הפסטה שהוזמנו.

פטוצ'יני בולונז, ראגו בקר, רדיו רוסקו

פטוצ'יני בולונז

טליאטלה פטריות יער – רצועות פסטה טרייה, פטריות יער, כרישה, צלפים וגבינת פקורינו (62 ₪). פטריות היער היו בשרניות וטעמן המיוחד ניכר במנה. יחד עם הצלפים והלימוניות הטובה שהורגשה ברוטב החמאה נוצרה מנה טובה מאוד. דווקא הפקורינו הורגשה פחות במנה וחבל.

טליאטלה פטריות יער, רצועות פסטה טרייה, פטריות יער, כרישה, צלפים וגבינת פקורינו, רדיו רוסקו

טליאטלה פטריות יער

טליאטלה שרימפס – רצועות פסטה טרייה, שרימפס, לבבות ארטישוק וסומק (69 ₪). דווקא המנה המעניינת יותר מבחינת החומרים התגלתה כמאכזבת. רצועות הפסטה נדבקו זו לזו למעין גוש בצק, המנה היתה יבשה כמעט לחלוטין, ללא רוטב שילחלח אותה, השרימפס והארטישוק כשלעצמם היו טובים וטעימים אבל משהו לא התחבר בצורה קוהרנטית.

טליאטלה שרימפס, רדיו רוסקו

טליאטלה שרימפס

סקלופיני חזה עוף עם פטריות וזוקיני בחמאת לימון (58 ₪) – המנה הזו הבהירה כי (יסלח לי האלוהים) דרך המלך לאכול חזה עוף היא להקפיץ אותו בהרבה מאוד חמאה. נתח עבה ורך על מצע זוקיני ופטריות שהוקפצו גם הן באותה חמאה לימונית נהדרת. מנה טובה מאוד.

סקלופיני חזה עוף עם פטריות וזוקיני בחמאת לימון, רדיו רוסקו

סקלופיני חזה עוף עם פטריות וזוקיני בחמאת לימון

פילה דניס עם תרד מאודה ותפוחי-אדמה בתנור (88 ₪)– עוד מנה פשוטה ומוצלחת. הדג נצרב על הפלנצ'ה ותובל בעדינות ותוספת התרד והתפו"א היתה טובה וטעימה (גם היא, עם הרבה חמאה).  

פילה דניס עם תרד מאודה ותפוחי-אדמה בתנור, רדיו רוסקו

פילה דניס עם תרד מאודה ותפוחי-אדמה בתנור

לקינוח הוזמן טירמיסו די רוסקו (29 ₪) – מצוין עם מרירות עדינה בלבד של קפה וקרם שמנת-מסקרפונה נהדר ולא מתוק מדי.

טירמיסו, רדיו רוסקו

טירמיסו

בנוסף קיבלנו סלסילת מאפים חביבה על חשבון הבית (win-win situation – סוף היום התקרב והמסעדה החליטה לעשות שימוש מושכל במאפי הבוקר שנותרו ועל הדרך לפנק שולחן שמח).

סלסילת מאפים, רדיו רוסקו

סלסילת מאפי בוקר

לסיכום: מסעדה קטנה ונעימה, לא מכוונת גבוה מדי ולכן פוגעת בול. 4 בצלצלים.

Read Full Post »

%d בלוגרים אהבו את זה: